בן סמך. נולד ביום י"ג בתמוז תש"ז (1.7.1947) בעירק.

בשנת 1951, כשהיה כבן ארבע עלה לארץ עם משפחתו. תחילה, המשפחה השתכנה במעברה במחנה ״דורה״ בנתניה. בשנת 1960 המשפחה עברה להתגורר בשכונת גבעת שאול, בירושלים.

מרדכי למד בבית הספר ״נחשון״ בשכונת רוממה שבירושלים. אהב את החיים, נהנה לעסוק בספורט ולבלות בים.

בגיל שמונה-עשרה התגייס לצה״ל ושירת כלוחם בחטיבת הצנחנים. הוא עבר הכשרה של חבלן קרבי ושירת בפלגת החבלה של גדוד 101, תחת פיקודו של מפקד החטיבה מרדכי ״מוטה״ גור, שלימים כיהן כרמטכ״ל.

לאחר שלוש שנים של שירות סדיר, השתחרר מצה״ל ושובץ ביחידת מילואים.

בחודש יוני 1967, חצי שנה לאחר שחרורו, פרצה מלחמת ששת הימים, ומרדכי נקרא לשירות מילואים. הוא ויחידתו קיבלו את המשימה לכיבוש הכותל המערבי בעיר העתיקה בירושלים, משימה אשר הושלמה בהצלחה והיוותה שינוי היסטורי של פני מדינת ישראל.

במהלך הקרבות, מרדכי שאף עשן רב וכתוצאה מכך, ריאותיו נפגעו. הוא סבל ממחלת ריאות כרונית לשארית חייו, ועבר מספר כריתות חלקיות של הריאה.

מרדכי נישא ונולדו לו ולרעייתו ילדים. הוא עבד בירושלים, בהנהלה הבכירה של מוזיאון ישראל ומוזיאון רוקפלר לארכאולוגיה.

בהמשך, עבד כנהג מונית וניהל תחנת מוניות.

באחד מימי עבודתו בתחנת המוניות, הכיר את סופיה. השניים התחילו לצאת יחדיו והפכו לזוג. בשנת 2011 מרדכי נישא לסופיה והם התגוררו בראשון לציון. היה בן זוג פעיל ומתחשב, אהב לקחת חלק במטלות הבית, לבשל, לנקות ולגהץ באהבה עבור אשתו.

הוא היה איש משפחה, אדם של נתינה ואהב את הבריות.

ילדיו בגרו ונישאו, ומרדכי הכיר בחייו שבעה נכדים ונכדות.

מצבו הרפואי של מרדכי הידרדר עם השנים, עד שריאותיו קרסו.

מרדכי משה נפטר ביום י"א באדר ב' תשפ"ד (21.3.2024). בן שבעים ושש בפטירתו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בראשון לציון. הותיר אחריו אישה וילדים, אחים ואחיות.